גישת העבודה לסחר בבני אדם בתחום הגירת עבודה: פרספקטיבה סוציולוגית

רבקה רייכמן

תקציר

מטרתו של מאמר תגובה זה היא להרחיב את היריעה של הגישה המשפטית של הילה שמיר למאבק בסחר בבני אדם בתחום העבודה — היא גישת העבודה — ולהראות איך הספרות בתחום ההגירה במדעי החברה בכלל ובסוציולוגיה בפרט תורמת להבנת הדרכים שבהן מתהווה ומשועתק סחר בבני אדם למטרות עבודה. בפרק הראשון המאמר מתמקד במבנים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים המאפשרים מוביליות של כוח עבודה ממדינות מתפתחות למדינות מפותחות דרך תהליך הגיוס, ואשר גם יוצרים כוח עבודה פגיע של לא־אזרחים במדינת היעד. מסגרת אנליטית זו מאפשרת להבחין במנגנונים השונים של כל מבנה, בשחקנים המדינתיים והלא־מדינתיים העיקריים המעורבים בו, בהגיונות הפעולה המובילים אותם וביחסי גומלין ביניהם, אשר מאפשרים ניצול של המהגרים לאורך ספקטרום רחב של כפייה ושל פגיעות כלכלית. בפרק השני המאמר בוחן את יעילותם של חלק מכלי המדיניות שהציעה שמיר להעצמת העובדים, ובהם ביטול הכבילה ויישום הסכמים בילטרליים, במטרה לזהות את המצבים שבהם הכלים הללו הביאו לשינוי במצב הקיים. לסיכום המאמר דן בממצאים העיקריים, ומבליט את חשיבותה של האזרחות כמנגנון של סגירות פוליטית ושל הדרה חברתית־ כלכלית בהקשר של מדינה אתנו־לאומית כמו ישראל.