כל הזכויות שמורות. הגישה למאמרים והשימוש בתכנים מותר לצרכים פדגוגים, אקדמיים ומחקריים בלבד. חל איסור על שימוש מסחרי בתכנים.

20.7.2026

בסיסו הנורמטיבי של משפט העבודה המגן נטוע בשני עקרונות יסוד: קוגנטיות, עיקרון המגדיר זכויות שאינן ניתנות לוויתור, ואוניברסליות טריטוריאלית, עיקרון שמכוחו דיני העבודה מוחלים על כל העובדים המצויים בתחום שיפוטה הטריטוריאלי של המדינה. מאמר זה בוחן כיצד שני עקרונות יסוד אלה מתערערים במשפט העבודה הישראלי כאשר מושאי ההגנות הם עובדות שאינן אזרחיות ועובדים שאינם אזרחים (להלן: עובדים שאינם אזרחים). הספרות העוסקת בקוגנטיות ממקדת את מבטה בשלושה מנגנונים "פנימיים" לדיני העבודה שהם חריג לתחולתו: סעיפי הפחתה בחקיקה; פשרות בתביעות עבודה בעידודם של בתי הדין לעבודה; יישום עקרון תום הלב ביחסי עבודה. לצידה, הספרות העוסקת באוניברסליות טריטוריאלית מצביעה על דפוס ים של החרגות קטגוריאליות מתחולתם של דיני העבודה, אך נוטה לראות בהן חריגים מצומצמים או נקודתיים. מאמר זה מבקש להרחיב את הדיון בשני התחומים גם יחד ולחשוף תצורות נוספות של החרגה מהגנות קוגנטיות – ובעקבותיה פגיעה מעמיקה באוניברסליות הטריטוריאלית של דיני העבודה – הייחודיות לעובדים שאינם אזרחים. תצורות אלו אינן נובעות בהכרח מהגיונות משפט העבודה שבמרכזם אסדרה של פערי כוחות או כשלים בשוק העבודה. תחת זאת, הן משקפות הגיונות ממערכים נורמטיביים וביורוקרטיים חיצוניים לדיני העבודה ולמוסדותיו. המאמר מזהה שלושה טיפוסים מרכזיים של אינטרסים העומדים בבסיס החרגות אלו: (1) ריבונות בגבול ומשילות הגירה; (2) אינטרסים חברתיים־כלכליים של אזרחים; (3) אינטרסים הנוגעים למשילות במסגרת הכיבוש. המאמר מתחקה אחר האופנים שבהם קידומם של אינטרסים אלו הוביל לא רק לשחיקה נמשכת של זכויות – כי אם לטרנספורמציה יסודית של בסיסו הנורמטיבי של משפט העבודה, המעמיד לעובדים שאינם אזרחים הגנות חלקיות, מותנות ושבריריות. המאמר נחתם בניתוח ההחרפה הבולטת של תהליכים אלה בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם.