כל הזכויות שמורות. הגישה למאמרים והשימוש בתכנים מותר לצרכים פדגוגים, אקדמיים ומחקריים בלבד. חל איסור על שימוש מסחרי בתכנים.

19.10.2026

במוקד מאמר זה עומדת הקריאה לחשיבה מחודשת על הכלים המשפטיים העומדים לרשות המדינה במאבקה בשחיתות שלטונית. כחלופה להסתמכות הכמעט בלעדית על הדין הפלילי המאמר מציע להתמקד בפוטנציאל הגלום בדיני האמונאות. לטענת המאמר, תלות יתר באכיפה פלילית טומנת בחובה שני סיכונים מרכזיים: האחד, התבססות נורמה חברתית שלפיה כל מה שאינו פלילי הוא מותר; האחר, הפעלת המשפט הפלילי גם במקרים שבהם לא רצוי להפעילו )בשל קשיים ראייתיים או משום שההתנהגות הפסולה אינה חוצה את הרף הפלילי(, בשל החשש שעובד ציבור שסרח ייוותר פטור מאחריות. כדי להתמודד עם סיכונים אלו המאמר מציע להרחיב את השימוש בתביעות אזרחיות כמנגנון אכיפה עצמאי, גם בהיעדר הרשעה פלילית, זאת בהתבסס על העילה של הפרת חובת האמון האזרחית. המאמר סוקר את התשתית המשפטית לסיווגם של עובדי ציבור ונבחרי ציבור כאמונאים, את הטעמים הנורמטיביים לכך ואת ההשלכות המעשיות של הסיווג. הוא מתייחס גם לביקורות אפשריות ולמגבלות מוסדיות המונעות הגשת תביעות אלו, ומציע דרכים מעשיות להתמודד עימן.