כל הזכויות שמורות. הגישה למאמרים והשימוש בתכנים מותר לצרכים פדגוגים, אקדמיים ומחקריים בלבד. חל איסור על שימוש מסחרי בתכנים.

12.7.2026

תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה קובע כי נבצרות ראש הממשלה יכולה להיות פיזית בלבד, ולפיכך אינה יכולה להיות נורמטיבית, כגון מחמת ניגוד עניינים. דא עקא, שבהליך בבג"ץ, שבו נפסק כי תיקון זה )"תיקון הנבצרות"( נדחה בתחולתו מחמת תכליתו הפרסונלית, מושג הנבצרות לא נדון כלל לגופו. מאמר זה עומד על האופן שבו המשפט הציבורי בישראל נשען על מסגרת אמונאית לעיצוב חיוביהם של השלטון ואנשיו כלפי המדינה והציבור ועל מקומה של הצהרת האמונים בהקשר זה. בהמשכו המאמר מסביר את מקורותיו ואת נפקותו של מושג הנבצרות כמענה של היושר להפרת חיובי אמונאות באמצעות השבתה של האמונאי המפר. איון האפשרות לנבצרות מחמת ניגוד עניינים ביחס לראש הממשלה מכרסם בליבה הקשה של חיובי האמונאות, וכך הופך אותו מאמונאי לאדם המשוחרר מהחובה להתמסר לטובת המדינה והציבור, כמעין־מלך בדימוי ציורי. מהלך כה יסודי מהווה "שינוי חוקתי השולל את ליבת הזהות היהודית או הדמוקרטית של המדינה", כלשונה של הנשיאה חיות בעניין חסון נ' כנסת ישראל, ועל כן הוא בטל.