כל הזכויות שמורות. הגישה למאמרים והשימוש בתכנים מותר לצרכים פדגוגים, אקדמיים ומחקריים בלבד. חל איסור על שימוש מסחרי בתכנים.

לאורך העשור האחרון, החלה מתפתחת תופעה מרתקת אשר טרם זכתה לתשומת לב נאותה של כותבים בשדה הסוציו-משפטי, שבמסגרתה ארגוני חברה אזרחית ורשויות מקומיות מנהלים מרשמי זוגיות חלופיים מטעמם. מאמר זה מבקש למפות את האתגרים הממשיים הניצבים בפני זוגות ידועים־בציבור, ואגב כך מבהיר את חשיבותם של המרשמים אשר צמחו בניסיון לסייע לזוגות להתמודד עם אתגרים אלה ובמאמץ לחזק את מעמדו החלקי והפגיע של מוסד הידועים־בציבור הישראלי. בעשותו כן מערער המאמר על ההנחה הרווחת כיום באשר למענה המקיף שמעניק מוסד זה לזוגות המשתייכים אליו.

המאמר, הסוקר את התפתחותם של המרשמים לכדי תופעה של ממש, מזהה את מגוון אפשרויות הרישום החדשות העומדות לפתחם של זוגות ידועים־בציבור. הדבר נעשה באמצעות השוואה כוללת שהוא עורך בין מרשמי הזוגיות הפרטיים והמקומיים השונים. בתוך כך עומד המאמר על חשיבותו של המענה המגוון שמספקים מרשמי הזוגיות, לאור המגוון המאפיין את תופעת הידועים־בציבור הישראלית ובייחוד נוכח ההטרוגניות המאפיינת את אוכלוסיית הידועים־בציבור ואת הגופים הרושמים הפועלים בתחום.

המאמר מבקש לחשוף את המשמעות העמוקה הטמונה בתופעת המרשמים, שאותה אין השיח הספרותי העוסק בזוגות ידועים־בציבור מצליח לתפוס. באמצעות המשגה תאורטית של התופעה כמייצגת שני תהליכים מתהווים של הפרטה וביזור של סמכויות הרישום הזוגי, המאמר מצביע על צורך אפשרי במיסוד חלופי של מערכות יחסים זוגיות, שעליו ניסו המרשמים לענות באמצעות מרשמי הזוגיות. נוסף על כך, מזהה המאמר מזהה כי המרשמים משקפים ניסיון משמעותי של חלק מהגופים הרושמים לערער על זהותה של המדינה כגורם הבלעדי האחראי למסד זוגיות ולהסדירה.