כל הזכויות שמורות. הגישה למאמרים והשימוש בתכנים מותר לצרכים פדגוגים, אקדמיים ומחקריים בלבד. חל איסור על שימוש מסחרי בתכנים.

״השירה היא גושפנקה״: על עלייתם של ציטוטי שירה בפסיקה הישראלית ומשמעותה

צבי טריגר

30.9.2025

בעשורים האחרונים ניכרת עלייה מובהקת בשכיחותם של ציטוטי שירה בפסיקה הישראלית, כמעט בכל הערכאות ובמגוון רחב של תחומי משפט. המאמר מציע כמה הסברים לשימוש הגובר בשירה ולתפקיד המשפטי שלו, בהם חינוך והנחלת ערכים, הדגמת טיעון משפטי, המחשת לבטיהן של השופטות והבעת אמפתיה למתדיינים. ההסברים יכולים להיות חופפים, ושיר עשוי גם להביע אמפתיה למי מהמתדיינים (פעמים רבות ל"מפסיד") וגם להמחיש לבטים או להדגים טיעון משפטי.
עליית האזכור של שירה בפסקי דין קשורה למגמה שתיאר מאוטנר בספרו ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי: הבאת הערכים אל קדמת הבמה בפסיקה, לצד הדגשת התפקיד היצירתי של השופטות והשופטים. העלייה בשכיחות של ציטוטי השירה בפסיקה היא חלק מהשינויים שהתחוללו בשלושת העשורים האחרונים בכתיבת פסקי דין, בין היתר התארכותם וה"אקדמיזציה" שלהם. היא גם מקרבת את פסקי הדין ל"טקסטים" תרבותיים ישראליים אחרים, כמו טקסי זיכרון ואירועים חגיגיים, שבהם נהוג לצטט שירה. בעקבות מאוטנר, אשר טען שהמשפט משוקע בתרבות ומכונן אותה, אין זה מפתיע שהשירה, בין אם כמעין מוטו ובין אם כחלק מן ההנמקה, מצוטטת בפסיקה יותר ויותר.